לא טיפלת ברכב כמו שצריך 

לפני מספר שנים, החלו חברות הביטוח לטעון בבתי המשפט, כי יש להעניש מבוטחים, שאשמתם תרמה למקרה הביטוח.

חלק משופטינו, החלו להפחית מתגמולי הביטוח סכומים נכבדים עבור "אשם תורם". הדבר גם סייע לשופטים לסיים תיקים: "אם לא תקבל את הצעתי לסיים את התיק בפשרה, ממילא אפחית לך אשם תורם", כך הזהירו השופטים את המבוטחים.

הדבר גם העשיר את קופת חברות הביטוח. הפרמיות שהן גובות מאתנו, כוללות גם את הסיכון שאנו נגרום בטיפשותנו למקרה הביטוח וכשהתממש הסיכון, הכסף נותר בידי חברות הביטוח.

בשלב מסוים, הבין המפקח על הביטוח, כי ה"אשם התורם" עלול למוטט את אמון הציבור במוסד הביטוח. למה שאדם ישלם כל ימיו פרמיות, אם בקרות האסון, כשאלמנתו ויתומיו יפנו לחברת הביטוח, אלה יסרבו לשלם ויטיחו ביקיריו: מדוע לא אשפזתם את המנוח בבית החולים מבעוד מועד, מדוע המנוח לא הקפיד על הוראות רופאיו להפסיק לעשן, להפחית במשקל, להקפיד על דיאטה. הרי אפשר למצוא אשם תורם בכל מקרה.

המפקח על הביטוח, יצא לפיכך בחוזר האוסר על חברות הביטוח לטעון אשם תורם והכריז כי "דוקטרינת האשם התורם החוזי מנוגדת לגישה המקובלת בדיני הביטוח, לפיה פוליסת הביטוח מגנה על המבוטח גם מפני רשלנותו שלו".

אלא שבסוף החוזר, השאיר המפקח, סדק צר. במקום לדבוק בלשון חוק הביטוח המעניק לחברות הביטוח פטור רק כאשר המבוטח גורם "במתכוון" למקרה הביטוח (סעיף 26 לחוק), המפקח רשם בחוזר: "אולם, כאשר המבוטח פעל ברשלנות רבתי והתנהגותו לוותה ביסוד נפשי מסוג פזיזות או אי אכפתיות, המבטח יהיה פטור מאחריות, אם קיימת בפוליסה הביטוח תניית פטור במקרה של התרשלות המבוטח".

סדק צר זה, מפתה את חברות הביטוח לעשות רווח על חשבון חלמאות המבוטח. המקרה של מוחמד זובידאת הוא אחד מאלה.

ומעשה שהיה כך היה:  

ביום בו רכש מוחמד זובידאת מכונית רנו פרטית חדשה, לא היה מאושר ממנו. אולם מהר מאוד ההתרגשות התחלפה באכזבה. משהו ברנו החל לזייף.

זובידאת הכניס אותה למוסך קרסו.

ישנם סימני מים במערכת הדלק, צריך להחליף את צינור הספקת הסולר, הודיעו נציגי קרסו לזובידאת ומיהרו להוסיף כי התיקון אינו מכוסה באחריות. המחיר שנדרש זובידאת לשלם עבור החלפת הצינור נראה לו גבוה מידי. תודה רבה, אמר זובידאת לנציג קרסו, במחיר כזה אני מעדיף להחליף את הצינור בעצמי.

חלפה עוד חצי שנה. זובידאת נסע עם בנו במכונית. במהלך הנסיעה הבחינו בעשן היוצא מתא המנוע. זובידאת עצר את הרנו בצד הכביש. לפתע פרצה אש. הרנו נשרפה כולה.

הרנו הייתה מבוטחת בחברת הביטוח מגדל בביטוח מקיף. זובידאת מיהר להודיע לנציגי מגדל על האירוע. זו שיגרה אל זובידאת חוקר שריפות.

"מומחה השריפות הגיע למסקנה כי סיבת אירוע שריפת הרכב הינה כשל בתא המנוע שנגרם מתקלת דלק", הודיעו נציגי מגדל לזובידאת.

האם בגלל סיבה זו הפסדתי את תגמולי הביטוח, שאל זובידאת בדאגה.

לא, ענו לו נציגי מגדל, הפסדת אותם בגלל שאתה קמצן. במקום לשלם במוסך את מה שצריך לשלם עבור החלפת צינור סולר מקורי, התקנת במו ידיך צינור גומי להולכת גז. הצינור שהרכבת לא עמד בחום הגבוה, איבד את גמישותו וגרם לנזילת סולר.

במילים אחרות, סיכמו נציגי מגדל, הפרת את חובתך כמבוטח להקטין, בקרות מקרה הביטוח, את הנזק. בהתאם לסעיף 61 לחוק הביטוח, אנו פטורים מתשלום. תוכל להתנחם בשרידי הרכב העומדים לרשותך במגרש שלנו.

זובידאת לא ויתר ופנה לעזרת בית משפט השלום בחיפה.

הנימוק שהעליתם לדחיית התביעה בטרם משפט, הסבירה השופטת נסרין עדוי לנציגי מגדל, לא רלבנטי. סעיף 61 לחוק הביטוח, חל רק מרגע שמתחיל מקרה הביטוח, כלומר רק מרגע שהשריפה החלה. יכולתם לטעון טענה זו, אילו מרגע שהשריפה החלה, זובידאת היה עומד בחיבוק ידיים ולא עושה דבר כדי לכבות אותה. אבל זה לא מה שקרה ואתם גם לא טוענים שזה מה שקרה.

אכן, המשיכה השופטת, כשהגעתם לבית המשפט העליתם טענה אחרת, כי זובידאת התרשל בטיפול במכוניתו עוד בטרם החלה השריפה. אלא שהעלאת טענת "אשם תורם" ביחס לתקופה שקדמה לשריפה מנוגדת לחוק הביטוח. סעיף 61 לחוק הביטוח מצמצם את החובה שלא להתרשל רק ביחס לתקופה המתחילה בקרות מקרה הביטוח. הטלת החובה להקטין את הסיכון המבוטח גם בטרם החל מקרה הביטוח, פוגעת במבוטחים ומנוגדת לחוק.

אבל המפקח על הביטוח אפשר לנו להעלות טענה של רשלנות רבתי בסוף החוזר מיום 02.04.08, טענו נציגי מגדל.

זה נכון, הודתה השופטת, אולם אפילו על פי החוזר, חברת ביטוח יכולה להעלות טענה זו רק אם קיים בפוליסה סעיף הפוטר את חברת הביטוח במקרה של התרשלות רבתי מצד המבוטח. הפוליסה לביטוח רכב מקיף אינה מכילה סעיף כזה.

מעבר לכך, הוסיפה השופטת, מתוך החוזר עולה כי הוא רלבנטי אך ורק לפוליסת ביטוח אחריות, להבדיל מפוליסת ביטוח נכסים, דוגמת פוליסת ביטוח הרכב המקיף.  

לסיכום, קבעה השופטת נסרין עדוי, נימוק הדחייה היחיד שהעלתה מגדל בטרם משפט, כי המבוטח התרשל בטיפול בשריפה, לאו נימוק הוא, וגם נימוק הדחייה שהועלה במשפט, נימוק האשם התורם, אינו תקף.

על פניו, פסקה השופטת, לא היה כל צידוק מלכתחילה לדחיית תביעתו של זובידאת. בנסיבות אלה, תגמולי הביטוח בעצם לא היו שנויים במחלוקת בתום לב.

השופטת חייבה את מגדל לשלם לזובידאת את מלוא תגמולי הביטוח עבור הרכב שנשרף ובנוסף הטילה על מגדל את הסנקציה של ריבית מיוחדת ואת הוצאות המשפט.

      30.3.2011 מסמך 871